במהלך קולונוסקופיה, ניתן לאסוף דגימות רקמה, הנקראות ביופסיה, וצמיחה חריגה במעיים. הבדיקה יכולה לשמש אף כבדיקת סקר על מנת לבדוק נוכחות סרטן או גידולים סרטניים (פוליפים) במעי הגס או בפי הטבעת.
זהו צינור דק וגמיש הנע בגודלו בין 48-183 סנטימטרים. מצלמת וידיאו קטנה מחוברת אליו, כך שהרופא יכול לצלם תמונות או וידיאו של המעי הגס. ניתן להשתמש בקולונוסקופ לשם התבוננות על כל המעי הגס והחלק התחתון של המעי הדק.
בדיקה הנקראת סיגמואידוסקופיה מראה רק את פי הטבעת והחלק התחתון של המעי הגס.
לפני בדיקה זו, המטופל מתבקש לנקות את המעי הגס. הכנה לבדיקת קולונוסקופיה אורכת בין יום ליומיים, בהתאם לסוג ההכנה עליה ממליץ הרופא. חלק מההכנות ניתנות לביצוע בערב לפני הבדיקה, וחלק מהאנשים סבורים שההכנה לבדיקה חמורה יותר מהבדיקה.
התחושות במעי הגס עשויות להיות לא נוחות ותיתכן תחושת רעה כתוצאה מדיאטה נוזלית צלולה. יש לתכנן שהות בבית בזמן ההכנה, היות ויהיה צורך להשתמש בשירותים לעיתים קרובות. הכנה לבדיקת קולונוסקופיה גורמת למתן צואה תכפה ושלשולים, כך שהמעי הגס מתרוקן לקראת הבדיקה.
יש לשתות חומר מיוחד כחלק מהתהליך – מומלץ להכין מיצי פירות צלולים או משקאות על בסיס מים אותם יש לשתות לאחר ההכנה, היות והחומר אותו מתבקש המטופל לבלוע עשוי להיות בעל טעם מלוח או לא נעים.
הבדיקה מבוצעת לאבחון המצבים הבאים:
אבחון סרטן המעי הגס – או איתור פוליפים.
בדיקות שגרתיות – רופאים ממליצים על בדיקות קולונוסקופיה קבועות לאנשים בגילאי חמישים ומעלה, הנמצאים בסיכון לסרטן המעי הגס.
בדיקות תכופות – הרופא ימליץ על בדיקות מוקדמות או תכופות יותר אם קיים סיכון גבוה לסרטן המעי הגס. יש להתייעץ עם הרופא לגבי עיתוי הבדיקה.
בדיקות דימום – קולונוסקופיה בודקת את הגורם לדם על הצואה או דימום מפי הטבעת.
בדיקות גוון צואה – בדיקת הגורם לגוון כהה או שחור של הצואה.
בדיקות שלשולים – אבחון הגורם השלילי לשלשולים.
חוסר ברזל – קולונוסקופיה בודקת את הגורם לאנמיה וחוסר ברזל.
ירידה במשקל – הבדיקה מאבחנת את הגורם הפתאומי הלא מוסבר לירידה במשקל.
ממצאים חריגים – קולונוסקופיה בודקת את המעי הגס לאחר קבלת תוצאות חריגות מסריקות CT, MRI, קולונוסקופיה וירטואלית, בדיקת צואה או בריום חוקן.
מחלות מעי (IBD) – הבדיקה מאפשרת לצפות את הסיכון למחלת מעי דלקתית או לקבוע את אופן הטיפול בה בהתאם לממצאים.
כאבי בטן – קולונוסקופיה מאבחנת את הגורם לכאבי בטן בלתי מוסברים לטווח הארוך.
הבדיקה ניתנת לביצוע בקליניקת הרופא או בבית חולים. ברוב המקרים, היא מבוצעת על ידי רופא גסטרואנטרולוג, מומחה בטיפול בבעיות מערכת העיכול, רופא משפחה, רופא פנימי או מנתח מיומן בביצוע קולונוסקופיה.
לקראת גיל 50 בדרך כלל, תקבלו מרופא המשפחה שלכם הפניה לביצוע בדיקת קולונוסקופיה. עם ההפניה הזו תתבקשו לתאם תור לבדיקה ולאחר מכן להוציא התחייבות לתשלום מטעם הקופה שלכם (טופס 17).
לאחר תיאום התור, מומלץ להכין לכם מראש את ההנחיות לקראת הבדיקה, היערכות תזונתית של מספר ימים שנדרשת כדי לבצע את הבדיקה.
הכנה לבדיקת קולונוסקופיה כוללת מספר שלבים חשובים שמטרתם להבטיח שהמעיים יהיו ריקים ונקיים לבדיקה. זהו תהליך הכנה קריטי להבטחת תוצאות מדויקות ולמניעת סיבוכים.
הכנה נכונה לבדיקת קולונוסקופיה היא חיונית להבטחת בדיקה מוצלחת ותוצאות מדויקות.
במהלך הבדיקה, המטופל עשוי לקבל תרופה לשיכוך כאבים וחומר הרדמה הניתן לווריד בזרוע (IV). תרופות אלו מסייעות להירגע וגורמות לתחושת נמנום במהלך הבדיקה. המטופל עשוי שלא לזכור את רוב התהליך.
בדיקת קולונוסקופיה היא תהליך שבו הרופא משתמש בקולונוסקופ, מכשיר דק וגמיש עם מצלמה בקצה, לבחינת פנים המעי הגס. במהלך הבדיקה, המטופל עשוי לחוש מגוון תחושות ואי נוחות קלות. הנה פירוט מהלך הבדיקה בצורה מקיפה יותר:
תחושות במהלך הבדיקה:
המטופל עשוי לחוש צורך לבצע תנועת מעיים כשהקולונוסקופ עובר במעי הגס.
יתכנו התכווצויות קלות, שמזכירות כאבי בטן. כדי להקל על ההתכווצויות, מומלץ לנשום עמוק ולאט דרך הפה, מה שעוזר להרגיע את שרירי הבטן.
תופעות נוספות:
יתכן שמעט אוויר ימלט דרך המעיים, וזהו תהליך טבעי שאין צורך להתבייש בו. האוויר שמוכנס למעיים במהלך הבדיקה נועד לשפר את הראייה של הרופא ולפתוח את המעי.
שינוי תנוחה:
במהלך הבדיקה, הרופא עשוי לבקש מהמטופל לשנות תנוחה כדי לשפר את הגישה והראייה. שינוי תנוחה יכול לסייע לרופא לעבור בנקודות מסוימות במעי בצורה חלקה יותר.
התבוננות ובחינה:
הרופא מתבונן על כל אורך המעי הגס כשהקולונוסקופ מועבר בעדינות פנימה, ומבחן את פנים המעי הגס. זה כולל בדיקה יסודית של הרירית לאיתור פוליפים, גידולים או סימנים אחרים לבעיות רפואיות.
שימוש בכלים זעירים:
במהלך הבדיקה, הרופא עשוי להשתמש בכלים זעירים כמו מלקחיים, לולאות או ספוגיות דרך הקולונוסקופ לאיסוף דגימות רקמה (ביופסיה) או להוצאת גידולים. בדרך כלל, המטופלים אינם מרגישים את ביצוע הביופסיה או הוצאת הפוליפים, שכן המעי אינו רגיש לכאב כמו עור או רקמות אחרות.
סיכום
בדיקת קולונוסקופיה יכולה לכלול תחושות שונות אך היא חשובה מאוד לאבחון וטיפול במחלות מעיים. חשוב להיות רגועים, לנשום עמוק ולעקוב אחרי הנחיות הרופא במהלך הבדיקה להבטחת תהליך מוצלח ונוח ככל האפשר.