אמבוליזציה של עורק טחורים: פתרון חדשני לטיפול בטחורים פנימיים

כשהטחורים לא מרפים יש הפתרון שמחזיר את איכות החיים. טחורים הם תופעה שכיחה אך מתישה, שפוגעת באיכות החיים של מיליוני אנשים. כשכאב, דימום, גרד או תחושת לחץ הופכים לחלק בלתי נפרד מהשגרה – חשוב לדעת שלא חייבים להמשיך לסבול. בשנים האחרונות הפכה אמבוליזציה של עורק טחורים (Hemorrhoidal Artery Embolization – HAE) לפתרון פורץ דרך, יעיל ובעל סיכון נמוך, שמציע טיפול ממוקד בטחורים פנימיים – מבלי לגעת בפי הטבעת, מבלי ניתוח, ועם החלמה מהירה. במדריך הבא נצלול לעומק השיטה, נשווה אותה לאופציות אחרות כמו קשירת טחורים, שיטת PPH, טיפול בלייזר או שימוש במשחות, ונסביר למי היא מתאימה, איך מתבצעת, ומה חשוב לדעת מראש.

מהי אמבוליזציה של עורק טחורים ואיך היא עובדת?

אמבוליזציה היא פרוצדורה זעיר-פולשנית שמבוצעת על ידי רדיולוג מומחה. במהלך הפעולה, מוחדר צנתר דרך עורק הירך או שורש כף היד, ומוזרקים דרכו חלקיקים זעירים שחוסמים את זרימת הדם לעורקים שמזינים את הטחורים הפנימיים. החסימה הזו מובילה להתכווצות הטחור, להפחתת הדימום ולשיפור בתסמינים – בלי ניתוח ובלי פגיעה ברקמות בריאות.

איך צנתר שמוחדר מהיד מגיע עד לאזור הטחורים?

זה אולי נשמע מפתיע, אבל גישה דרך שורש כף היד נחשבת לבטוחה, נוחה ומתקדמת בטיפולים כמו אמבוליזציה של עורק טחורים.
הצנתר הדק שמוחדר לעורק הרדיאלי שבכף היד נע דרך מערכת העורקים המרכזיים של הגוף – ממש כמו נהר שמתפצל לנחלים קטנים – עד שהוא מגיע לעורק שמזין את אזור הטחורים הפנימיים.
בעזרת מכשיר דימות מתקדם (שיקוף רנטגן), הרופא מכוון את הצנתר לעורק הרקטלי העליון, ושם מתבצע חסימת זרימת הדם לטחורים.
היתרון: פחות כאב, פחות סיבוכים, והתאוששות מהירה – גם בלי להפריע לישיבה.

למי מתאים הטיפול – ואילו מצבים נחשבים טחורים מתקדמים

האמבוליזציה מתאימה בעיקר לחולים עם טחורים פנימיים מדרגה 2–3 המלווים בדימום עיקש, כאב, נפיחות או פרולפס (צניחה החוצה), שלא הגיבו לטיפולים שמרניים. גם מי שסובל ממצב מתקדם של טחורים אך לא כשיר לניתוח – ייתכן שימצא פתרון בטוח יותר בפרוצדורה הזו.

אמבוליזציה מול טיפולים מסורתיים: קשירת טחורים, טיפולי קרישה ואינפרא אדום

שיטות כמו קשירת טחורים, טיפולי קרישה, אינפרא אדום והזרקות סקלרוזנט (Sclerotherapy) מציעות פתרונות ממוקדים אך לעיתים כואבים או בעלי סיכון להישנות. בניגוד אליהן, האמבוליזציה מטפלת ישירות בכלי הדם המזינים את הטחור – ולכן מובילה לשיפור מתמשך ולפחות הישנויות.

השוואה בין אמבוליזציה לכריתת טחורים: תוצאות, כאב ותופעות לוואי

פרמטר	אמבוליזציה של עורק טחורים	כריתת טחורים (ניתוח)
סוג טיפול	זעיר-פולשני, ללא חיתוך הרקמות	פולשני – כריתת רקמה נרחבת
הרדמה	מקומית בלבד	כללית או אזורית
כאב לאחר הטיפול	לרוב קל מאוד	משמעותי ודורש משככי כאבים
זמן החלמה	2–3 ימים	שבועיים–שלושה
סיכון לסיבוכים	נמוך מאוד	קיים – דימום, זיהום, פיסורה
שיעור הצלחה	80–93%	85–95%
מתאים לחולים עם מחלות רקע	כן	לעיתים לא

כריתת טחורים נחשבת ליעילה, אך כרוכה בכאב משמעותי, החלמה ארוכה, ולעיתים גם סיבוכים כמו פיסורה אנאלית או בעיות שליטה. לעומתה, מחקרים מראים כי באמבוליזציה שיעור ההצלחה דומה, אך רמת הכאב קטנה משמעותית, וההחלמה מהירה הרבה יותר.

האם טיפול בלייזר יכול להחליף את האמבוליזציה?

טיפול בלייזר לטחורים מתבצע בהרדמה מקומית או כללית, ובו שורפים את הטחור מבפנים. לעומת האמבוליזציה, הלייזר דורש גישה ישירה לתעלה האנאלית ועלול לגרום לכאב. האמבוליזציה, לעומת זאת, מתבצעת מחוץ לאזור פי הטבעת – מה שמפחית את תחושת הכאב.

שיטת PPH ושיטת דופלר לעומת האמבוליזציה – מה עדיף?

שיטת PPH כוללת חיתוך ותפירה של חלק מרקמת הרקטום, ואילו שיטת דופלר משתמשת במכשיר לאיתור וחסימת עורקי הטחורים. שתיהן פולשניות יחסית ודורשות גישה ישירה לפי הטבעת. האמבוליזציה מציעה דרך עקיפה, בטוחה יותר ועם פחות תופעות לוואי.

תופעות לוואי, סיכונים ויתרונות של אמבוליזציה לעומת טיפול רפואי פולשני

הסיכון העיקרי באמבוליזציה הוא כאב קל באזור הפרוצדורה, ולעיתים נדירות זיהום או תגובה לחומר החוסם. עם זאת, מדובר בפרוצדורה בטוחה מאוד – עם שיעור הצלחה גבוה (עד 93%) וסיכון נמוך לסיבוכים לעומת ניתוח.

מתי לא מומלץ לבצע אמבוליזציה – ומהן ההתוויות הנגדיות?

הטיפול אינו מתאים למי שסובל מפיסורה אנאלית פעילה, דלקת חמורה ברקטום, סרטן רקטלי או חסימה בכלי דם. גם בעיות קרישה או אלרגיה לחומרי ניגוד עשויות למנוע ביצוע אמבוליזציה.

האם אמבוליזציה פותרת גם בעיות נלוות כמו פיסורה אנאלית?

לא. אמבוליזציה מטפלת בכלי הדם שמובילים לטחורים פנימיים בלבד. פיסורה אנאלית – קרע קטן וכואב בפי הטבעת – מחייבת גישה טיפולית שונה, לרוב במשחות מרפות, בוטוקס או ניתוח ייעודי.

למי מומלץ לעבור אמבוליזציה – כשלא ניתן לבצע ניתוח

אם אתם סובלים ממחלת לב, סוכרת לא מאוזנת, נטייה לדימומים או עברתם ניתוח רקטלי בעבר – ייתכן שתהיו מועמדים אידיאליים לאמבוליזציה, שהיא טיפול מינימלי עם סיכון נמוך בהרבה מניתוח.

איך מתבצעת הפרוצדורה בפועל?

ההליך מבוצע תחת הרדמה מקומית. רופא מומחה מחדיר צנתר לעורק הירך או שורש כף היד, מזרים דרכו חומר ניגוד לזיהוי העורקים המזינים את הטחורים, ואז חוסם אותם באמצעות סלילים זעירים או חלקיקים. הפעולה אורכת כשעה–שעתיים.

תהליך ההחלמה: כמה זמן לוקח לחזור לשגרה?

רוב המטופלים חוזרים הביתה באותו יום, עם כאב קל בלבד. תוך מספר ימים מתחילים להרגיש שיפור, ובתוך כשבועיים–שלושה ניכרת ירידה משמעותית בדימום ובאי הנוחות. החזרה לעבודה לרוב מתבצעת תוך יומיים–שלושה.

הצלחות מהשטח: מה אומרים המחקרים על שיעורי ההצלחה של אמבוליזציה

מחקרים עדכניים מראים שיעור הצלחה של 80–93% בהפחתת הדימום והשיפור בסימפטומים. שיעור הסיבוכים נמוך ביותר, והצורך באשפוז או ניתוח חוזר – נדיר.

שאלות נפוצות על אמבוליזציה של עורק טחורים

• האם זה כואב? ברוב המקרים לא.
  
• כמה זמן לוקחת הפעולה? כשעה.
  
• האם חוזרים לטחורים אחרי הטיפול? לרוב לא – ואם כן, ניתן לבצע שוב.
  
• האם אפשר בקופת חולים? בחלק מהמרכזים הציבוריים – כן.
  
• מה הסיכוי שצריך ניתוח אחרי? נמוך מאוד.

האם ניתן לשלב טיפול טבעי אחרי האמבוליזציה?

בהחלט. המלצה על תזונה עשירה בסיבים, שתייה מרובה, פעילות גופנית מתונה ושימוש בשמנים טבעיים יכולה לסייע בריפוי מהיר יותר ולהפחית הישנות. חשוב לוודא שכל תכשיר משלים מאושר לשימוש לאחר הפרוצדורה.

טחורים חוזרים – האם האמבוליזציה מונעת הישנות עתידית?

במקרים רבים – כן. מכיוון שהטיפול מנתק את זרימת הדם לעורקי הטחור, הוא מפחית את הסיכוי להישנות. עם זאת, יש לשמור על אורח חיים מתאים כדי למנוע לחץ נוסף על אזור הרקטום.

סיכום: לא צריך לסבול – יש פתרון יעיל, מהיר ובטוח

אם ניסיתם כבר משחות לטחורים, קשירה או טיפולי אינפרא אדום – והסבל נמשך, אמבוליזציה של עורק טחורים היא פריצת דרך ששווה לבדוק. היא בטוחה, כמעט ללא כאב, אפקטיבית לטווח ארוך, ומתאימה גם לאנשים שאינם יכולים לעבור ניתוח. תמיד מומלץ להתייעץ עם רופא מומחה פרוקטולוגיה או רדיולוגיה פולשנית כדי לבדוק התאמה אישית. איכות חיים לא צריכה להיפגע – והיום יש דרכים טובות להשיב אותה.

מקורות:

1. Falsarella PM et al. “Embolization of the Superior Rectal Arteries versus Closed Hemorrhoidectomy.” J Vasc Interv Radiol. 2023.
   
2. Lei ML et al. “Does hemorrhoidal artery embolization really benefit patients?” World J Gastroenterol. 2024.
   
3. Rebonato A et al. “Hemorrhoids Embolization: State of the Art and Future Directions.” J Clin Med. 2021;10(3537).
   
4. AMI. “Hemorrhoid Artery Embolization – Patient Education Material.” 2023.
   

Liang Y. et al. “Natural Products with Potential Effects on Hemorrhoids.” Molecules. 2024.