פיסורה אנאלית מול טחורים – כל מה שחשוב לדעת

פיסורה אנאלית היא בעיה נפוצה ומטרידה במיוחד, העלולה לפגוע משמעותית באיכות החיים. רבים מתבלבלים בין פיסורה לבין טחורים, אך למעשה מדובר בשני מצבים רפואיים שונים שדורשים התייחסות וטיפול מתאימים. בפוסט זה נבין מהי פיסורה, מה גורם לה, ואילו אפשרויות טיפול קיימות, כולל פתרונות הוליסטיים וטבעיים שיכולים להקל מאוד על הכאב ולסייע בריפוי.

מהי פיסורה אנאלית?

פיסורה אנאלית (Anal fissure) היא קרע או פצע קטן בתעלה האנאלית, המופיע לרוב בקו האמצע האחורי של פי הטבעת. כ-90% מהמקרים מתרחשים באזור זה, אך בקרב נשים עד 25% מהמקרים עשויים להופיע בחלק הקדמי. לפי מחקרים עדכניים, הפיסורה נפוצה במיוחד בקרב גילאי 20 עד 50, אך בהחלט יכולה להופיע גם בגילאים מתקדמים יותר. התסמינים המרכזיים כוללים כאב חד ותחושת צריבה עזה במהלך היציאות, דימום קל והופעת תגית עורית בולטת באזור הפתח של פי הטבעת. כ-70% מהסובלים מפיסורה יחוו דימום קל על נייר הטואלט או באסלה בזמן היציאה.

גורמים וגורמי סיכון להיווצרות פיסורה

הסיבה העיקרית להופעת פיסורה היא טראומה מקומית לרקמת התעלה האנאלית. לרוב הטראומה נוצרת בשל יציאות קשות ויבשות המאפיינות עצירות כרונית או שלשולים מרובים. נוסף לכך, לחץ מוגבר וחריג בשרירי הסוגר הפנימי של פי הטבעת גורם להפחתת זרימת הדם המקומית ומקשה על תהליך הריפוי. גורמי סיכון נוספים כוללים:

• לידה וטראומה פיזית לאזור פי הטבעת.
• מחלות מעי דלקתיות כגון קרוהן וקוליטיס כיבית.
• מחלות זיהומיות כמו עגבת, שחפת, ו-HIV.
• גיל מתקדם עם ירידה בגמישות הרקמות.

כיצד מזהים פיסורה? אבחון וסימפטומים נפוצים

אבחון הפיסורה מתבסס לרוב על התסמינים האופייניים ובדיקת רופא פשוטה. הסימפטום השכיח ביותר הוא כאב חד וחותך בזמן או לאחר יציאה, שעשוי להימשך דקות עד שעות. לעיתים המטופלים מדווחים על דימום טרי בכמות קטנה על הנייר או באסלה. האבחון מתבצע בבדיקה חיצונית עדינה של פי הטבעת. לעיתים, הכאב הרב מונע ביצוע בדיקה פנימית מלאה, ולכן לעיתים הבדיקה הפיזית נדחית עד לשלב מאוחר יותר לאחר הפחתת הכאב.

פיסורה אנאלית או טחורים – ההבדלים שחשוב להכיר ואיך להבדיל ביניהם

אנשים רבים מתבלבלים בין פיסורה אנאלית לבין טחורים, מכיוון ששתי הבעיות שכיחות מאוד ובעלות סימפטומים דומים – בעיקר כאב ודימום בזמן היציאות. עם זאת, מדובר בשני מצבים רפואיים שונים לחלוטין: בעוד שפיסורה היא למעשה קרע או סדק דק ברירית פי הטבעת, טחורים הם כלי דם נפוחים באזור פי הטבעת, שיכולים להיות פנימיים או חיצוניים.

קיימים מספר הבדלים בולטים בין השניים:

מאפיין	פיסורה אנאלית	טחורים
סוג הכאב	כאב חד וחותך בזמן יציאה, שנמשך לעיתים שעות לאחר מכן	כאב עמום יותר או אי-נוחות, תחושת נפיחות או גירוי
מיקום הכאב	בדרך כלל כאב נקודתי בקו האמצע האחורי או הקדמי של פי הטבעת	כאב מפושט יותר סביב אזור פי הטבעת
דימום	דימום קל (כתמי דם על הנייר או טפטוף קל באסלה)	דימום רב יותר (לעיתים בטפטוף, או אפילו זרימה קלה)
ממצאים בבדיקה חיצונית	סדק קטן ותגית עורית	בליטות או נפיחות של כלי דם באזור פי הטבעת

כדי להבחין בין פיסורה לטחורים באופן מדויק, חשוב לפנות לבדיקה אצל רופא מומחה (פרוקטולוג), שיכול לאבחן בקלות באמצעות בדיקה פשוטה של פי הטבעת. האבחון המדויק חשוב, שכן לכל אחת מהבעיות דרכי טיפול שונות וייחודיות, והתאמת הטיפול הנכון תסייע להחלמה מהירה יותר ולמניעת סיבוכים מיותרים.

פיסורה אנאלית חריפה מול כרונית – ההבדלים שכדאי להכיר

פיסורה חריפה מוגדרת כפצע חדש שהופיע בתקופה של עד 8 שבועות. פיסורה כזו נוטה להירפא מעצמה בטיפול פשוט הכולל שינויי תזונה, סיבים תזונתיים ואמבטיות ישיבה (סיץ באת'). מנגד, פיסורה כרונית היא פיסורה שנמשכת מעל 8 שבועות ומלווה בשינויים מבניים, כגון הופעת תגית עורית (Skin tag), התעבות קצוות הפצע וחשיפת סיבי השריר של הסוגר הפנימי. מצב כרוני מחייב לרוב טיפול רפואי נוסף מעבר לאלו השמרניים.

מאפיין	פיסורה חריפה	פיסורה כרונית
משך זמן	עד 8 שבועות	מעל 8 שבועות
שינויים ברקמה	פצע טרי ושטחי	פצע עמוק, בליטת עור (Skin tag), חשיפת סיבי שריר
טיפול עיקרי	טיפול טבעי / טיפול שמרני (סיבים, אמבטיות ישיבה)	תרופתי ו/או כירורגי

טיפול לא-ניתוחי בפיסורה – אפשרויות מוכחות

 הטיפול הלא-ניתוחי לפיסורה הוא הקו הראשון, עם שיעור הצלחה של כ-50% עד 70%. טיפול זה כולל:

• צריכה מוגברת של סיבים תזונתיים (למשל פסיליום), המסייעים להקלת היציאות.
• אמבטיות ישיבה במים חמים (סיץ באת') למשך 15-10 דקות פעמיים עד שלוש פעמים ביום, להפחתת כאב והרגעת השרירים.
• שימוש במשחות ומשככי כאבים מקומיים, כגון לידוקאין, המסייעים להקלה על הכאב.
• שתייה מרובה למניעת עצירות.

טיפולים טבעיים והוליסטיים מומלצים לפיסורה אנאלית:

• אמבטיות ישיבה (סיץ באת') – השריית האזור במים חמימים בשילוב שמנים אתריים מרגיעים, כמו לבנדר וקמומיל, להרפיית שרירים והקלה על הכאב.
• מריחת שמנים טבעיים – שמן קוקוס טהור, ג'ל אלוורה או שמן קלנדולה בעלי תכונות אנטי-דלקתיות, המסייעים בהרגעת האזור, הפחתת תחושת הצריבה ועידוד החלמת הרקמות.
• תוספי תזונה להקלה על היציאות – תוספי סיבים תזונתיים כגון פסיליום, לצד תוספי מגנזיום, לריכוך הצואה והפחתת מאמץ ביציאות.
• משחות טבעיות – קיימות בשוק משחות על בסיס טבעי, למשל פורמולת נונא ומשחות דומות נוספות, המציעות הקלה בכאב, הפחתת דלקת וסיוע טבעי בריפוי הפיסורה.
• טכניקות הרפיה – תרגול שיטות כמו יוגה ומדיטציה המסייעות בהפחתת המתח הכללי והרפיית שרירי האגן, ובכך תומכות בתהליך הריפוי הטבעי.

חשוב: מומלץ להתייעץ עם רופא או מטפל מוסמך טרם שימוש בתכשירים אלה, כדי לוודא את התאמתם למצבכם.

טיפולים תרופתיים מתקדמים – ניטרטים וחוסמי תעלות סידן

 כאשר הטיפול השמרני אינו מספק, הטיפול המקובל כולל משחות המכילות ניטרטים (GTN) או חוסמי תעלות סידן כמו דילטיאזם וניפדיפין. משחות אלה מפחיתות את טונוס השרירים ומשפרות את זרימת הדם לפצע. על פי מחקרים קליניים, שיעור ההחלמה בפיסורות כרוניות בעזרת חוסמי תעלות סידן עומד על 65%-95%, בעוד הטיפול בניטרטים מוביל להחלמה של כ-50%, אך עלול לגרום לכאבי ראש משמעותיים אצל עד 20% מהמשתמשים.

הזרקת בוטוקס לטיפול בפיסורה אנאלית – יתרונות וסיכונים

הזרקת בוטולינום טוקסין (בוטוקס) לשריר הסוגר הפנימי הוכחה במחקרים קליניים כיעילה בטיפול בפיסורה כרונית. שיעורי ההחלמה נעים בין 60% ל-80%, אך שיעורי הישנות עשויים להגיע עד 42%. יתרונות השיטה כוללים הליך קל ומהיר, ללא התערבות כירורגית קבועה. החסרונות העיקריים הם השפעה זמנית, צורך בטיפולים חוזרים לעיתים, וסיכון נמוך אך קיים לבריחת גזים או צואה (עד כ-5% מהמקרים).

מתי הטיפול הניתוחי הוא הבחירה הנכונה?

טיפול כירורגי נשקל במצבים שבהם הטיפולים השמרניים והתרופתיים אינם מביאים להחלמה מלאה, או כשהפיסורה חוזרת באופן תדיר. לפי ההנחיות של האיגוד האמריקאי לכירורגיית המעי הגס והרקטום (ASCRS), הניתוח נחשב לטיפול היעיל ביותר בפיסורות כרוניות עמידות, עם שיעור החלמה של 90%–100%.

ניתוחים מומלצים לטיפול בפיסורה אנאלית

ניתוח "חיתוך שריר הסוגר הפנימי" (LIS – Lateral Internal Sphincterotomy) הוא היעיל ביותר, עם אחוזי הצלחה של 90%–95%. קיימות שתי גישות עיקריות: פתוחה וסגורה, כשמחקרים מראים יעילות דומה לשתיהן. הסיכון העיקרי בניתוח זה הוא אי-שליטה קלה וזמנית על הגזים, המתרחשת אצל 2%–5% מהמנותחים. אפשרויות נוספות הן ניתוחי קידום מתלה רקמתי (Advancement Flap), עם שיעורי הצלחה של כ-85%–95%, אך מומלצות בעיקר כאשר קיימת חולשה קודמת של שרירי הסוגר.

מניעה והמלצות להחלמה מיטבית

לאחר הטיפול בפיסורה, בין אם שמרני ובין אם ניתוחי, חשוב לשמור על אורח חיים מתאים שיסייע למניעת חזרת הבעיה. מומלץ להרבות באכילת סיבים (פירות, ירקות ודגנים מלאים), לשתות מים בכמות מספקת, להימנע מעצירות, ולבצע פעילות גופנית מתונה וקבועה. מומלץ גם להקפיד על הגיינה אישית, ולהימנע מישיבה ממושכת בשירותים, כדי לשמור על הבריאות ועל איכות החיים לאורך זמן.

חלק ממקורות המידע לתוכן במאמר זה:

Clinical Practice Guideline for the Management of Anal Fissures,
David B. Stewart et al., Diseases of the Colon & Rectum (2017)

Anal Fissure – An Update on Treatment,
Jennifer Sam Beaty, MD, M. Shashidharan, MD,
Clinics in Colon and Rectal Surgery (2016)

American Society of Colon and Rectal Surgeons (ASCRS)
הנחיות קליניות רשמיות לטיפול בפיסורה אנאלית, כולל טיפולים שמרניים וניתוחיים.

Cochrane Database of Systematic Reviews
מחקרים ומטה-אנליזות בנושא יעילות הטיפולים התרופתיים והכירורגיים בפיסורה.

מאמרים רפואיים שפורסמו במקורות מקצועיים כמו PubMed, WebMD, Mayo Clinic.