טחורים הם מצב שכיח בקרב מבוגרים מעל גיל 50, המאופיין בנפיחות כלי דם באזור פי הטבעת. לצד טיפולים מסורתיים, טיפולי אינפרא אדום וטיפולי קרישה (כגון קרישה באור אינפרא אדום וקרישה באמצעות גלי רדיו) מציעים חלופות לא-ניתוחיות יעילות להקלה על התסמינים ולמניעת הישנות הבעיה.
מה יעילותם של טיפולים אלו? מה הן תופעות הלוואי? מה ההבדלים ביניהם? ומה היתרונות שהם מציעים בהשוואה לטיפולים אחרים? מוזמנים לקרוא כאן.
מהם טיפולי אינפרא אדום לטחורים?
טיפול באינפרא אדום (Infrared Coagulation – IRC) מבוסס על חימום רקמות כלי הדם ההמורואידליים (כלי הדם ברקטום ובפי הטבעת) באמצעות קרני אור באורך גל אינפרא אדום. חימום זה גורם לקרישה מקומית, אשר חוסמת את אספקת הדם לטחור, מה שמוביל לכיווץ הדרגתי שלו עד להיעלמותו.
כיצד מתבצע הטיפול?
- אבחון והכנה – הרופא מבצע בדיקה רקטלית (לרוב באמצעות אנוסקופ שהנו כלי בצורת צינור קצר העוזר לשמור את פי הטבעת פתוח בעת הבדיקה) לקביעת דרגת הטחורים וההתאמה לטיפול.
- יישום והקרנה – מכשיר ייעודי מקרין אנרגיית אינפרא אדום ישירות על כלי הדם של הטחור למשך 1-5 שניות לכל נקודה.
- כיווץ וספיגה – כתוצאה מהחום, נוצרת קרישה שגורמת לטחור להתייבש ולהיעלם תוך מספר שבועות.
יתרונות הטיפול באינפרא אדום
- הליך קצר ופשוט – מתבצע במרפאה ללא צורך באשפוז.
- כאב מופחת – ביחס לשיטות אחרות, מטופלים מדווחים על אי-נוחות קלה בלבד.
- התאוששות מהירה – רוב המטופלים חוזרים לשגרה מיד לאחר הטיפול.
- יעילות גבוהה – מתאים במיוחד לטחורים בדרגה 1-2.
חסרונות אפשריים בטיפול אינפרא אדום לטחורים
- צורך בטיפולים חוזרים – במקרים מסוימים יש צורך בסדרה של מספר טיפולים.
- פחות יעיל בטחורים גדולים – אינו מתאים לטחורים בדרגה 3-4.
- סיכוי קלוש לדימום – תופעת לוואי נדירה הנמשכת ימים ספורים.
מהם טיפולי קרישה לטחורים?
טיפולי קרישה (Coagulation Therapy) כוללים טכניקות שונות כמו גלי רדיו, טיפול בלייזר וקרישה חשמלית ליצירת קרישה מקומית המובילה להקטנת הטחור והעלמתו.
השיטות המרכזיות לטיפולי קרישה
- קרישה בגלי רדיו (RFA – Radiofrequency Ablation) – גלי רדיו מחממים את הרקמה בטמפרטורה מבוקרת ומובילים לקרישת כלי הדם בטחור.
- קרישה בלייזר (Laser Coagulation) – לייזר ממוקד גורם לקרישה והרס מבוקר של רקמות הטחור.
- קרישה חשמלית (Electrocoagulation) – זרם חשמלי מבוקר יוצר צריבה קלה שגורמת להתייבשות כלי הדם בטחור.
יתרונות טיפולי הקרישה
- דיוק גבוה – השפעה ממוקדת ללא פגיעה ברקמות הבריאות.
- פחות כאב – בהשוואה לניתוח, מטופלים חווים פחות כאבים.
- יעיל לטחורים בדרגה גבוהה – מתאים גם לדרגה 3.
- מונע דימום – מסייע במקרים בהם טחורים מלווים בדימומים תכופים.
חסרונות אפשריים של טיפולי הקרישה
- עלות גבוהה יותר – חלק מהשיטות יקרות יחסית.
- מצריך מיומנות גבוהה – לא כל רופא מוסמך לבצע את הפרוצדורה.
- תיתכן חזרה של הטחורים – במיוחד אם לא משנים הרגלי תזונה ואורח חיים.
מתי טיפולים אלה אינם מתאימים?
ישנם מקרים שבהם טיפולי אינפרא אדום וקרישה אינם מומלצים:
- טחורים בדרגה 4 – כאשר יש פרולפס (Prolapse) חמור שאינו ניתן להחזרה, לרוב נדרש ניתוח.
כאשר מדובר במצב מתקדם של טחורים בדרגה 4, הכוונה היא לטחורים פנימיים שצנחו מחוץ לפי הטבעת ואינם חוזרים פנימה – לא באופן עצמאי ולא באמצעות דחיפה ידנית. - מטופלים עם זיהום או דלקת חריפה – למשל פרוקטיטיס או פיסטולה אנאלית.
פרוקטיטיס (Proctitis) הוא דלקת ברירית הרקטום (החלק הסופי של המעי הגס, סמוך לפי הטבעת). - נשים בהריון בשלבים מוקדמים – בחלק מהמקרים הרופאים מעדיפים לדחות את הטיפול.
- מטופלים הנוטלים מדללי דם – יש לבדוק את האפשרות להפסיק את הטיפול התרופתי לפני ביצוע הקרישה.
תופעות לוואי וזמן התאוששות
תופעות לוואי נפוצות לאחר טיפולי אינפרא אדום וקרישה:
- כאב קל או תחושת חום מקומי – לרוב נמשך עד 48 שעות.
- דימום קל – עלול להופיע תוך מספר ימים, במיוחד לאחר היציאה הראשונה.✔
- תחושת דחיפות ביציאות – נפוצה לאחר טיפולי קרישה בגלי רדיו.
השוואת זמן התאוששות:
| פרמטר | אינפרא אדום | קרישה בגלי רדיו / לייזר |
| משך טיפול | 5-10 דקות | 10-20 דקות |
| חזרה לשגרה | תוך שעות ספורות | עד 24 שעות |
| כאבים לאחר טיפול | קלים מאוד | קלים-בינוניים |
| שכיחות דימומים לאחר טיפול | נמוכה מאוד | נמוכה |
| סיכוי לחזרה של טחורים | בינוני | נמוך יותר |
סיכום – איזה טיפול עדיף?
- למטופלים עם טחורים בדרגה 1-2 – אינפרא אדום יכולה להיות בחירה מצוינת בשל פשטותו והתאוששות המהירה.
- למטופלים עם טחורים בדרגה 2-3 – קרישה בגלי רדיו או לייזר מציעה פתרון ארוך-טווח עם פחות צורך בטיפולים חוזרים.
- למטופלים שחווים דימום משמעותי – טיפולי קרישה עשויים להיות עדיפים בשל יכולתם לעצור דימום מיידית.
התוכן המופיע במאמר זה נועד למטרות מידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או המלצה לטיפול רפואי. בכל מקרה של תסמינים, בעיות רפואיות או התלבטות לגבי טיפול, מומלץ לפנות לרופא מומחה לצורך אבחון והמלצות מותאמות אישית
מקורות מידע:
📖 McLemore, E.C., et al. (2012), Surgical Endoscopy.
📖 Johanson, J.F., & Rimm, A. (1992), American Journal of Gastroenterology.
📖 Gupta, P.J. (2004), Acta Cirúrgica Brasileira.
